​יעל נוה

השימוש בצמחים לצרכים רפואיים קיים לאורך ההיסטוריה בכל תרבויות העולם, מהמזרח באסיה דרך מצרים ויוון העתיקות ועד האינדיאנים במערב. 

לפני הכל, קצת היסטוריה..

 

רפואת הצמחים, כפי שהיא מוכרת היום, התפתחה בסין במקביל לדיקור לפני כ-2000 שנים.
 

מאות צמחים נחקרו ונבדקו השפעותיהם על גוף האדם. הסינים התבוננו על מבנה הצמח, העונה והאיזור בו הוא גדל, העונה בה נקטף, צבעו, מרקמו, טעמו וכו' ומכך הסיקו על תכונותיו הרפואיות של הצמח. 
למשל- קליפות של צמחים מטפלות בעור, שורשים מזינים ומחזקים, צמחים אדומים משפיעים על הדם, זרעים מזינים ומלחלחים, צמחים חריפים מחממים וצמחים ארומתיים פותחים את החושים.

לאחר שבודדו את תכונות הצמחים, למדו להשתמש בשילוב של צמחים, מה שנקרא- פורמולה. בהתאם לסימפטומים של כל מטופל נבנה שילוב של מספר צמחים, כל צמח ניתן במינון שונה בהתאם לתפקידו בפורמולה.

 

הידע שנרכש במשך מאות ואלפי השנים נכתב במספר ספרים שהפכו במהלך השנים לקלאסיקות ידועות, שעד היום מטפלים ברפואה סינית וסטודנטים משתמשים בהן,
ורושמים למטופליהם את אותן הפורמולות שנכתבו בסין לפני שנים רבות. 

 

איך זה עובד היום? 

 

קיימות מספר צורות בהם הצמחים ניתנים:
1. צמחים מיובשים=Raw Herbs.  
    אופן השימוש- בישול הצמחים במים (מרקחת), ושתית המרק שנוצר. 
2. אבקות מרוכזות (מיוצרות כמו שמייצרים קפה נמס).
    אופן השימוש- המסה במים פושרים. 
3. טינקטורה=תמצית (מיצוי של הצמחים באלכוהול)
    אופן השימוש- מטפטפים לכוס מים ושותים. 

4. קפסולות (מכילות אבקות מרוכזות).
    אופן השימוש- בליעת הקפסולה. 

 

במקרים רבים, תוספת של פורמולת צמחי מרפא במקביל לטיפול בדיקור, עוזרת לקדם ולהאיץ את קצב הריפוי וכן מאפשרת עבודה על רבדים נוספים. 
את צורת הלקיחה (כפי שתארתי) אני בוחרת לרוב בהתאם לנוחות של המטופל. 

 

היתרון הגדול של הצמחים, בדומה לתזונה נכונה, הוא השימוש היומיומי במוצר, מה שמספק לגוף טיפול מתמשך ועקבי הנחוץ פעמים רבות לחיזוק הגוף והתנקות מאיכויות לא תקינות.